מהלך חייו:

סמ"ר אריאל בראל נולד ב-25/11/2003 להוריו, לאה וגרשון ולאחיו: מירי, משה, הדסה, אברהם ומיטל. אריאל היה החמישי בלידתם של האחים לבית בראל. אביו של אריאל – הרב גרשון בראל (בוטראשווילי) – מכהן כרבה של הקהילה הגיאורגית באשדוד.

אריאל למד בתלמוד התורה "נחלת מאיר"באשדוד והמשיך את לימודיו בישיבת "אמית", בה סיים את חוק לימודיו בהצלחה. בתקופת לימודיו התיכוניים ובזמן שירותו הסדיר בצבא הוא פיתח וניהל את "מונלייט און-ליין" – אתר אינטרנט למכירת מתנות מעוצבות וצרובות לייזר, אשר זכה לדירוגי מצוינות והכרה גבוהים במיוחד. כותרתו של האתר – "מומחים בלפזר אהבה" – סימלה באופן מדויק את אישיותו של מקימו, אריאל. אהבתו ליצירה, למסירות ולחלומותיו הייחודיים כמעט ולא ידעו גבולות.

באהבתו ונטייתו לכושר גופני, נהג אריאל לקיים הליכות רבות בחוף ימה של עירו, אשדוד. בנוסף ובאותו עניין, אהב אריאל את הטבע ואהב לטייל בה. מאז ילדותו היה אריאל אדם חברותי במיוחד, בעל חיוך רחב ונצחי שאהב לחבק תמיד. בהתאם לכך הוא צבר לעצמו חברים רבים שהאמינו בו בדיוק כפי שהוא האמין בעצמו. המשפט שהיה שגור בפיו לעיתים קרובות היה: "אין דבר העומד בפני הרצון". בהיותו איש חברותי כאמור, אהב אריאל אנשים ולא פחות מכך, עסק בנתינה אין סופית, בכל מאודו.

נסיבות מותו:

אריאל גויס לשירות סדיר בצה"ל כלוחם קרבי בחטמ"ר בנימין. בין יתר תפקידיו בצבא, הוטל על אריאל להסיע אנשי מילואים למקומות שונים. בתאריך 10/3/2025 יצא אריאל מבסיסו כאשר נהג ברכבו. הוא נהרג בתאונת דרכים קשה בכביש 465, סמוך לבית אריה – עת התנגש במשאית שעברה במקום. רווק בן 21 היה במותו, כחמישה חודשים לפני שחרורו משירות סדיר. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין באשדוד. משפחתו, חבריו ומכריו יזכרו את אריאל כאדם שמח ועליז שאהב את החיים ואת הזולת תוך נתינה ללא גבולות.

חברים מספרים:

מאור וקנין – חבר: אריאל, עברו שבועיים וחצי כבר מאז שנשבר לנו הלב - התנפץ ליתר דיוק - ולא יחזור להיות שלם עד שניפגש שוב. כל פעם לבוא לפה ולשבת איתך וזה לא נתפס. אי אפשר לעקל את המצב הזה שאתה כבר לא פה בלי לשמוע אותך, את הצחוק המשגע שלך ולראות אותך מחייך עם החיוך המדהים.

אחי, בשבועיים וחצי האלה הלכת לנו אבל אתה עדיין פה איתנו, תמיד פה איתנו כמו שתמיד חיברת בין אנשים, גם עכשיו חיברת אותנו לאנשים מדהימים, לחברים ולמשפחה המדהימה שלך. כל אחד ואחד באמת משהו מיוחד וזה מדהים כמה שאדם מיוחד שכמוך מושך אנשים כל כך מדהימים אחריו. אתה מגלה על כל אחד ואחד כמה משמעותי הייתי עבורו כמה היית משמעותי עבורנו. היית כל כך הרבה בשביל כל אחד ואחד פה אח חבר שותף וסטלבטן שצריך תמיד. דאגת לשמחה שלנו, לחיים שלנו, לעתיד שלנו, על תוכניות וחוויות שכל כך רצינו לחוות יחד. טיולים, יציאות, חוויות והצלחות - היית דמות להשראה עבור כולנו ללא ספק, והלוואי שנזכה למה שהיה בך כל כך על השמחת חיים שלך; על ההצלחה שלך; על התשוקה שלך; על האנרגיות הבלתי פוסקות שלך. להספיק עוד ועוד, לחוות כמה שיותר ולהצליח. זה פתאום כל כך מטורף והזוי להסתובב בעיר ולראות אותך בכל מקום: את החיוך שלך בכל פינה. אנחנו נהיה פה תמיד ונזכור אותך תמיד וננציח אותך תמיד. את האור הכל-כך מדהים שהקרנת סביבך אפילו פה. אתה עם אנשים כל כך מדהימים ואנחנו במאת הפסדנו כל כך. אנשים כאלה חברים כאלה אני בטוח שיש לכם איזו פינה מיוחדת שאתם מדברים וצוחקים שם ושומרים עלינו.

אריאל, יש לי בקשה אחת ממך - תעניק לנו טיפה מהשמחה שהייתה לך – לי, לנו, לכולנו למשפחה ולחברים, שנצליח לקום מזה ואני יודע שתעשה הכל כדי שזה יקרה כי זה מי שהיית. לא נותן לאף

אחד ליפול וככה גם עכשיו אני בטוח שהאור שהבאת איתך לשם, מטורף כל כך אפילו פה השמש מאירה כל כך מאז ושאתה משמח את היקרים לנו שלא איתנו כבר שם למעלה. כמה שמחתי לשמוע מליאור שאתה במקום הכי טוב שיש. לא היה לי ספק לגבי זה ואמרת שאתה איתנו ושנמשיך לנוות אבל אתה פה עוזר לנו. זה משהו שילווה אותנו לכל החיים, עד שניפגש שוב בקרוב. אחי, כל כך אוהב אותך אחי ומתגעגע אליך... ״ולאן שלא אשא שתי עניי אראה אותך תמיד איתך הולך אחי ורק תמונה קטנה שלך תמיד תזכיר לי שניפגש״.

יצחק בניון – חבר: בראל אח שלי, 7 ימים עברו מהבוקר ההוא שקיבלתי את הכאפה שאתה לא פה יותר; 7 ימים עברו שבהם ירדתי לחטמ"ר לפלוגה והפעם לא ישבנו לצחוק ולעשן; 7 ימים עברו מאז שבכינו על הקבר שלך כל הפלוגה; 7 ימים עברו מאז שקברנו אותך; 7 ימים עברו מאז שעליתי על בגדי א' והפעם לא לכנס נהגים; 7 ימים עברו מאז שהתחלנו להפיץ את האור שלך; 7 ימין עברו מאז שחזרתי לאותה צומת ארורה שבה איבדתי אותך; 7 ימים עברו מאז שהחיוך שלך וההודעות שלך נעלמו;7 ימים שלגוף והנפש קשה לישון; 7 ימים עברו מאז שראינו את המשפחה שלך מתרפקת על הקבר;7 ימים עברו מאז ששמתי לך את סיכת הניוד שלי על הקבר שלך.

עבר שבוע ואנחנו עדיין לא מעקלים. עדיין לא מצליחים לקלוט שהדבר הזה קרה לנו בפלוגה. שהילד הכי טהור ויפה, נעלם. יום חמישי בערב אני יושב לבד, על קצה של אבן והעיניים כבר לא מחזיקות. אני בוכה את חיי וצועק שאין מצב, שלא יכול להיות שזה קרה, שלא יכול להיות שזה אמיתי. אני מרים שיחה לירדן וצועק לה שאין שום מצב שזה אמיתי. פורים נכנס, השתדלתי אחי אני מבטיח השתדלתי לשמוח, אבל לא הצלחתי, בשוק במוצ"ש מסתובב בין אלפי אנשים מאושרים, והאושר לא יוצא ממני.

איפה אתה אריאל? איך הלכת ככה, השארת לנו חור ענק בלב בצורה שלך; חור בלב שאף אחד לא ימלא. חיים שלי - אנחנו מתגעגעים אליך; אתה במחשבות שלי כל יום; המדבקות שלך כבר נהיו פק"ל בכיס שלי. אריאל, אני מבטיח לך שאנחנו פה למטה עושים הכל שכל המדינה והעולם יכירו מי היית. שכל העולם יכיר את החיוך הענק שלך; המדבקות שלך עפות מקיר לעמוד תאורה, לרכבים. חיים שלי, נכנסנו למשפחה שלך, הכרנו סוף סוף את ההורים שיצרו את החיוך המושלם שהכרנו. הבטחתי לאמא שלך שאנחנו משפחה, מעכשיו הם נכנסו לסיירת בראל ואנחנו למשפחת בראל - ומשפחה לא עוזבים. מבטיח לך שאנחנו נשמור על המשפחה היפה שלך, מבטיח לך שנשמור על סיירת בראל. אריאל, אני אוהב אותך ומתגעגע. תשמור עלינו מלמעלה ותתפנק לך שם❤💔🕯

יצחק בניון – חבר: "ולאן שלא אשא את שתי עיני, אראה אותך. תמיד איתך הולך, רק תמונה קטנה שלך מזכירה לי שמתישהו שוב שנינו ניפגש" אריאל יקר שלנו. איזה אדם היית, איזה חבר, איזה חייל, איזה לב טהור ונקי היה לך. זה כל כך הזוי פתאום לכתוב עליך בלשון עבר, לדבר עליך בקבוצה ואין מענה פתאום. הסרטונים והתמונות שלך רצות ממקום למקום ועושים צמרמורות. החיוך הכובש שלך שלא משחרר אותנו. היית חבר של כולם. בכל מקום אליו הגעת הפצת אור, זרקת חיוכים, משכת באור שלך כל כך הרבה אנשים. עזרת לכל אדם שראית, לא משנה אם היית מכיר אותו או לא. הבאת כלבה מג'ילזון, קראת לה ג'יזל, טיפלת בה, טיפחת אותה, חיסנת אותה כאילו היא התינוקת הקטנה שלך. כל כך אהבת לטייל, ללכת למעיינות, להסתובב בהרים.

חיילים הסתכלו עליך ולא הבינו מי המשוגע הזה שתמיד אנרגטי ומאושר. יש את התמונה הידועה שלך, שניה לפני שאתה עולה למשפט ומקבל 21 - אתה עומד בכניסה לחדר והחיוך שלך פרוס מאוזן לאוזן. והמשפט הידוע שלך "רציתי להתפנק".

אריאלי, באמת התפנקת על החיים, מילאת את חייך הקצרים בכל כך הרבה מעשים ומשמעויות. בעזרה לחברים בבסיס, בשיחות נפש לתוך הלילה. והמילים הנכונות שלך תמיד קולעות למטרה.

אתה חסר לנו כל כך, איך אנחנו ממשיכים הלאה? אני שואל וגם יודע את התשובה כבר.

השארת צוואה לא כתובה, ואמרת: "כשאני אמות, תצחקו". אז אריאל, אני מבטיח לך שאנחנו נמשיך את הדרך שלך, מבטיח לך שנמשיך לצחוק כל החיים, נמשיך לעזור אחד לשני, נמשיך להתפנק על החיים כמו שתמיד אמרת לנו. בראל, מהיום לפלוגה יהיה שם חדש, "פלוגת ניוד בראל"- "סיירת בראל" תמיד נזכור אותך ואת החיוך שלך. אחשלנו, אנחנו מתגעגעים אליך, תשמור עלינו מלמעלה, תשמור על המשפחה ועל הפלוגה, ותשלח לנו פינוקים.

אוהבים אותך "פלנ"ג בראל⚔"

כותבים נוספים:

• אריאל, בראל, חבר, אח, בן, איש שידע לאהוב, איש שידע לשמוח. חי את החיים בניצול מלא. ידע תמיד לדבר אל הלב ולהגיד מה שצריך, לשמוע. ידע לחיות באיזון מושלם. אם הוא היה פה הוא היה רוצה להגיד לכם דבר אחד וזה שתתנו אהבה, תחבקו, תאהבו. העולם יפה. תנו לאהבה מקום להיכנס.

• ״לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוך אתה יודע. ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע״. אריאל, גרוזי, אחי, אני עדיין לא מצליח לעקל; עדין לא מצליח להכיל ולהבין את הסיטואציה ההזויה הזאת. להבין שפתאום אתה כבר לא פה; להבין שמעכשיו זה בלי לשמוע אותך ואת הצחוק המיוחד שלך ולראות את החיוך המדהים שלך - אותו חיוך שמגנט את כולנו ולא יכל להשאיר את הסובבים אותך בלי לחייך בחזרה. אריאל, היה לך אור מיוחד, אור שהיה ייחודי אך ורק לך; אור שמשך כל אדם בסביבתך ורק רצה שתישאר לידו ולהעביר איתך עוד דקה ועוד שניה; להמשיך לשמוע את הדעה שלך ואת מה שיש לך להגיד; לצחוק מהצחוק המדהים שלך וליהנות מהחיוך המטורף שלך.

• אריאל, אחי - אני לא מכיר את החיים שלי בלעדיך. אנחנו יחד מגיל שנה עוד בעגלות כשהאחיות שלנו סוחבות אותנו יחד. גדלנו יחד אל החיים ותמיד היינו יחד אחד למען השני. המריבות שלנו של מי יארגן מה בתור ילדים מתלהבים (כמובן שתמיד ניצחת). אחי, עברנו כל כך הרבה יחד, מריב בארגז חול ועד לריב על החלטות לא מוצלחות שלקחנו ולנסות להסביר אחד לשני איפה היו הטעויות שלנו ושנוכל להצליח. אני כל כך שמח שכל רגע של זיכרון בחיי אתה נמצא בו ובענק. אחי, הייתי לי המון; היית לי איש שיחה; היית לי איש הקשבה; היית לי איש הכלה; היית לי איש עצה; היית לי החבר היחידי שהאמנתי בו באמת באמונה שלימה; היית לי האדם שיעזור לי בכל מצב שאהיה לא משנה, מה, איפה ואיך. גם אם זה באמצע הלילה כשהיית צריך אותך, הגעת כדי לשמוע אותי ואת התסביכים שלי. תודה ענקית על זה, אחי.

• אריאל, היית לי חבר ויותר מכל היית לי אח אוהב ואהוב שתמיד דאג, שאל ונכנס בי כשהיה צריך. זה כל כך יחסר לי אחי - אתה תחסר לי מאוד. מבקש מימך שתמשיך להראות לי את הדרך הנכונה בהחלטות שלי ותוציא לפועל את כל התוכניות שלנו מלמעלה. לפני כשבועיים הייתי אצלך בבית בערב שבת ופספסתי אותך בכמה דקות. ישבתי עם המשפחה המדהימה שלך. דיברנו, צחקנו ויותר מכל הסטלבטנו עליך. צחקנו על הקטעים שלך וכמה שאתה מיוחד. נפגשנו שבוע לאחר מכן כשאתה עם זוג זרי פרחים בשני ידיך ועם חיוך מאוזן לאוזן וקבענו שנשב השבת, נדבר ותיתן לי את העצה שאני רציתי לשמוע ממך. אני אחכה לשבת הזאת עד שתחזור אחי. ובזמן הזה בבקשה תדאג לשלוח לי ביקורת אמיתית כמו שרק אתה ידעת לתת, ועצה נכונה תמיד ותלווה אותי לאורך כל הדרך. אריאל, תודה על מה שהיית עבורי. תודה על האור והשמחה שהכנת לי לחיים. תודה על מה שהיית עבור כולנו. תודה על החיבור המטורף שהכנסת בין כולם; תודה על המשפחה המיוחדת שלך שנכנסה עוד יותר לכולנו ללב וכולנו משפחה אחת מעכשיו; אני בטוח שכמו שאמא שלך לאה היקרה תמיד דאגה לי, ככה אמא שלי תדאג לך למעלה בעולם הבא. בבקשה ממך תמסור לה ד"ש ממני ותצחיק אותה כמו שרק אתה ידעת. תשמור על המשפחה המדהימה שלך ועל החברים המיוחדים שלך. תשמור עליי אחי, תודה על הכל. ולנצח אחי אזכור אותך תמיד שניפגש בסוף אני יודע ומחכה לך לנצח אחי. אוהב אותך אחי.

אריאל בראל ז"ל – "כסף מחוץ לקופסא" ביוטיוב. בהפקת ישיבת אמית יגל אשדוד

https://www.youtube.com/watch?v=IpkHkF6oi5E