top of page
באנר אתר הנצחה בארכיון.png

סמל ראשון דוד רתנר ז"ל

 סמל ראשון דוד רתנר ז"ל

מהלך חייו:

סמ"ר דוד רתנר, נולד ב-10.01.2003 באוקראינה - בעיר סימפרופול שבאי קרים. ב-20.11.2005 הוא עלה ארצה עם שני הוריו, מרים וחיים. לדוד שלושה אחים: יוסף, שלמה ואריאל משה ושתי אחיות: אסתר ובת-אל חן.

דוד למד באשדוד וסיים את לימודיו במקיף א׳ בשנת 2021. בילדותו שיחק בקבוצות הנערים של מכבי אשדוד בכדורסל והיה אוהד מושבע של הקבוצה. בחודש אוגוסט של שנת 2021 לאחר סיום לימודיו התיכוניים, הוא התגייס לגולני ושירת בגדוד 13 של החיל.

הוא האמין ״כי אין אהבה גדולה יותר מאשר לתת את חייו עבור האחר״. דוד אהב את משפחתו ואהב מאוד גם את חברתו דיאנה; הוא אהב את חבריו ואת ארצו; אהב ספורט – כדורגל כפי ששיחק במשך כשש שנים בילדותו ובמיוחד כדורסל כפי ששיחק בנעוריו; הוא אהב מאוד גם מוזיקת ראפ ואפילו הלחין בזמן שירותו בצבא; דוד ממש אהב גבינה (במיוחד טוסט וחצ׳פורי) ואוכל מרוקאי.


נסיבות מותו:

בבוקר המלחמה ביום 07.10.2023  דוד היה עם חבריו למחלקה במוצב נחל עוז, בתפקידו כ"נגביסט" (ממונה על מקלע קל אוטומטי להסתערות - "נגב"). מתוקף תפקידו עלה דוד למגדל והחל להדוף את המתקפה על המוצב בכך שירה בעשרות מחבלים. מאוחר יותר כאשר היה על יד המקלט של הבסיס וירה משם, הוא חטף כדור לצוואר. למרות הפציעה הקשה הוא נשאר חי והמשיך להילחם במהלכן של מספר שעות נוספות – עד טיפת דמו האחרונה ומת כגיבור.  דוד רנטר נקבר בבית העלמין הצבאי באשדוד.


חבריו מספרים:

חברתו דיאנה: היית לי חבר הכי טוב והאדם תמיד שמאיר לי את החושך אהבה הכי גדולה שלי.

ידידתו רחלי בלילטי ספדה לו בחשבון הפייסבוק שלה:  שמישהו יגיד לי שזה חלום. גיבור שלי, רק ביום שני דיברנו כמו זוג אוהבים ואמרנו כמה אנחנו אוהבים אחד את השניה. זאב שלי, זכרך נצור בליבי לעולמי עד. יהי זכרך ברוך.

חבר מגיל 2.5 גיאדוד - בן אדם שהוא הרבה יותר מחבר, הוא אח, בן אדם מיוחד מלא בשמחה, צחוק ואהבה לכולם, תמיד מצטיין והכי טוב בכל מה שהוא עושה, בן אדם שמשאיר חותם ייחודי ומיוחד על כל מי שפגש, תמיד אזכור את הבגרות החוכמה והבינה לצד השמחה הצחוק והתלוצצויות, בן אדם יחיד במינו מיוחד, אהוב ומוערך.

חבר מגיל 6 ניקיטה: ״טוב לי אפילו לשתוק ביחד איתך…״

חבר מגיל 6 ארטיום: ״בזמן שהייתי בבית ספר ואתה בצבא, חיכיתי לחגים וחופשים כי ידעתי שאפגוש אותך שוב. בתקופת בית הספר היינו נפגשים יותר ועכשיו אני מבין שלימדת אותי את כל מה שאני יודע, לימדת אותי לחיות״

חברים מהצבא ניב, ליאב, אייסון, פלג: דוד כל הזמן רצה להספיק הכל, להקדיש זמן גם למשפחה וגם לחברים. הוא אוהב, נדיב וחזק!!!





תמונות / סרטונים

קבצי שמע

00:00 / 01:04
00:00 / 01:04
00:00 / 01:04
00:00 / 01:04
00:00 / 01:04
00:00 / 01:04
00:00 / 01:04
00:00 / 01:04

מסמכים

Doc Name 5

Doc Name 4

Doc Name 3

Doc Name 2

Doc Name 1

bottom of page