מהלך חייו:

אליהו אוזן נולד ב-22-01-1981 במושב גילת שבנגב המערבי, להוריו יפה ואריה. הוא היה הילד השני במשפחה, אח ליהודית, חן ורון. היה בן מסור מאוד להוריו ואח אוהב ותומך בשתי אחיותיו ובאחיו. באותו המושב הוא  גדל והתחנך. בשנות נעוריו שיחק כשוער בקבוצת הכדורגל של הפועל 'מרחבים'. לאורך כל חייו היה נער צנוע, טוב לב, חייכן וחברותי. 

הוא למד בתיכון האזורי 'מרחבים' ולאחר סיום לימודיו התגייס לחיל הים. הוא שירת בבסיס אשדוד בפלגה 916 ב'דבורים' והיה בין המובילים והמצטיינים בתחומו בהם. חבריו ומשפחתו נהגו לקרוא לו אלי או אליקו. עם סיום שירותו הצבאי, למד והתמקצע אליהו בתחום הקולינריה והיה לשף מקצועי ומוערך מאוד על ידי הקולגות בתחום. בשנת 2005 החל לעבוד במסעדת "סלון יווני" במלון "ווסט" באשדוד, לצד השף גיא פרץ.

בעבודתו היווה דמות מרכזית שלטה על מגוון תחומים – ניהול, פיתוח מיזמים, הובלת אירועים גדולים וכמובן – קולינריה. ידו הייתה בכל. בין לבין ובזמן המועט שנותר לו בין עיסוקיו, התנדב אליהו למספר עמותות ביניהן עמותת "ידידים", בה היה לדמות מרכזית. לימים הוא הוביל להקמת עמותת "916 לוחמים למען לוחמים", בה היה גם חבר הנהלה.

בשנת 2009 הוא נשא לאישה את לימור וגידל אתה את שני ילדיה מנישואיה הקודמים, כבשר מבשרו. בשנת 2011 נולדה לבני הזוג בתם המשותפת, ליהיא. אליהו היה איש משפחה למופת – לאשתו, לבתו, להוריו ולאחיו ולאחיותיו. הוא היווה אוזן קשבת לכולם ודאג להם מעמדת עמוד התווך של המשפחה. עם אביו פיתח קשר מיוחד בעזרת תחביבם המשותף – בילוי על חוף הים ודייג כמרגוע.

אלי האמין ב'חיה ותן לחיות'. הושיט יד לכל דורש ללא כל היסוס ותמיד היה לאוזן קשבת בכל עת ובכל זמן, למרות כל עיסוקיו ומיעוט הזמן שהיה לו. אהבתו הגדולה וכל עולמו הייתה משפחתו הגרעינית והמורחבת. אלי אהב לארח ולהאכיל אנשים, אהב את תחביב הדיג ושם מצא מקום של שקט בכל אורח החיים הטובעני שבו עבד.

משפחתו ראתה בו מלאך בדמות אדם שתמיד נתן והעניק ברוחב לב בכל תחום בו בנגע הותיר רושם רב והערכה גדולה. אדם שתמיד נחלץ לעזרה והכל עשה בענווה ובשקט מוחלט.

נסיבות מותו:

בבקר שמחת תורה ה-7.10.23 בשעת בוקר מוקדמת, יצא אלי כהרגלו עם אביו אריה לדוג בחוף זיקים. אחיו הצעיר רון איחר להתעורר ולא יצא עימם. כשהחלו האזעקות, אלי ואביו מיהרו לתפוס מחסה מאחורי בטונדה והמשיכו למיגונית הסמוכה למלתחות החוף. בשעה 6:47 הם דיברו עם בני המשפחה, אמרו שהם בסדר וכי הם מתכוונים לחזור הביתה כשיסתיים המטח. מאז, אבד עימם הקשר. חולייה של מחבלי חמאס הגיעה בסירות לחוף וזרקה רימונים לתוך המיגונית. אלי הצליח להדוף שני רימונים אל מחוץ למיגונית, אך הרימון השלישי התפוצץ. המחבלים נכנסו לתוך המיגונית וירו בכל מי ששהה בה. אריה ואלי הוגדרו נעדרים וכעבור שבועיים קיבלה משפחתם את הבשורה הקשה על זיהוי גופותיהם. בחוף זיקים נרצחו באותו יום קרוב לעשרים אנשים.

אליהו (אלי) אוזן נרצח על ידי מחבלים בחוף זיקים כאמור, והוא בן 42 בלבד. אליהו הובא למנוחות בבית העלמין בגילת לצד אביו שנרצח אתו - בחייהם ובמותם לא נפרדו. הוא הותיר אחריו אישה, בת, אם, שתי אחיות ואח.

על מצבתו נכתב: "הנשמה שינתה צורה והלב נשאר מרוסק. אהבתך וצניעותך יאירו דרכנו לעד. אבא, שבורים מלכתך. בעלי, מתגעגעת לאהבתך. בני, בלכתך נותר חלל שאיש לא יוכל למלא. דמותך חקוקה בכל שעה ודקה. היית לנו עולם ומלואו. עליך נאמר 'איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא'".

מכריו מספרים:

ליהיא בתו: "בחיים לא חשבתי שאני אכתוב סיכום עליך, עליך ועלי, כי סיכום זה סוף ואני לא רוצה שזה יהיה הסוף... אתה הגיבור שלי, של כולנו. אבא, לכל מקום שאלך אדאג להנציח אותך, להזכיר אותך, ולספר כמה היית בן אדם טוב. נכון, אתה לא תהיה איתי פיזית ברגעים שיהיו הכי חשובים בחיי, אבל אתה תמיד תהיה איתי. לכל מקום שאלך ואגיע אתה תשמור עלי. אתה החבר הכי טוב שלי לנצח. מקווה שאתה וסבא נהנים שם למעלה. אבא, אני אוהבת אותך, הבת הקטנה שלך".

דניאלה, בתה של רעייתו: "איך משמחה כזאת גדולה עברנו לגיהינום מוחלט? רק לפני חודש וחצי עשית לי חינה, רק לפני שלושה שבועות עמדת איתי בחופה... דאגת שיהיה לי הכי שמח שרק אפשר. לפני עשרים ואחת שנים איבדתי את אבא שלי והיום? היום איבדתי עוד אחד, אבא שבחרתי".

גיא חברו: "היית לי כאח, חלק בלתי נפרד מהמשפחה, מהילדים והאחים. ידענו עליות ומורדות, הצלחות ואכזבות יחד. זוהי חברות אמת... היית יחיד ומיוחד. נוח על משכבך בשלום, שמור עלינו מלמעלה".

השף גיא פרץ: "אליהו היה יד ימיני קרוב לעשרים שנה. יותר מאח בשבילי. איש יקר ונדיר, אהוב ומיוחד שפוגשים פעם בחיים... יום יום, חוויות אינסופיות, עשייה מטורפת, עבודה קשה ואחוות אחים אמתית".

עמיתיו במסעדה: "אלי היה אדם אהוב על כולם, מלא בעשייה טובה, תמיד מחייך, איש עשייה, קולגה יוצאת דופן, שותף לדרך ומנהל מוכשר ואנושי".

עמותת "916 - לוחמים למען לוחמים" קיימה ערב לזכרו של אלי במסעדה שבה עבד. חולקו דסקיות ובקבוקי אוזו עם תמונתו. ביער רוחמה נערך אירוע נטיעות בשיתוף עם קק״ל לזכרם של מתנדבי "ידידים" שנרצחו, ובהם אלי ואביו אריה.

ערב לזכרו:

לוחמים למען לוחמים.