מהלך חייו:

רב סמל ראשון גיל נולד בכ"ו אדר א' ה'תשמ"ט (03.03.1989) באשדוד. בן למזל ויואל, אח לאלעד ואודליה, ארוסה של קוראל.

הוא היה אוהב אדם, חפץ חיים ואוהב טבע ובעלי חיים; תמיד מצא זמן להקדיש לאחר, זר וחבר כאחד, וכל אימת שיכל, רצה להיות ליד עצים ושאר דברים שצומחים ובייחוד אצטרובלים. גיל הרשים כל מכר ונגע בחבריו הקרובים עם אוזן קשבת ולב פתוח. צחוקו המתגלגל ואישיותו החדה והדעתנית, חיוכו הגדול והאמיתי היוו את סימן ההיכר של אישיותו.

היה גבר תמיר וצנוע, חזק ושקט; שירת בסיירת גבעתי כלוחם וכמפקד, ובהמשך כלוחם בסיירת 261 במילואים.
גיל היה ציוני בכל רמ"ח אבריו ואהב את ארץ ישראל, נופיה ומשעוליה, מורשת עמנו ותקומתו בארץ אבותינו. היה איש מדע ומחשבה, מבקר וחוקר כדרך חיים. גמע ספרים רבים בנושאים מגוונים. בעל תואר ראשון בכימיה ובפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית ותואר שני בכימיה תרופתית; היה לקראת תחילת לימודי הדוקטורט.

בתקופת לימודיו נרקמה זוגיותו עם חברתו קוראל. השניים הכירו בתקופת וירוס הקורונה בארץ ובעולם מסוף 2019, כאשר לא היו ברים פתוחים בגלל הסגרים והמגבלות השונות. ברצונם להיפגש מצאו בר מחתרתי בירושלים ובילו שם את הפגישה הראשונה שלהם. האהבה בין השניים פרחה ובחלוף חצי שנה עברו לגור יחד בשכונת טלביה בירושלים והחלו לדבר על חתונה והקמת משפחה.

נסיבות מותו:

בבוקר השבת של ה-7/10/2023 לאור חדירת המחבלים מעזה לדרום הארץ, התייצב גיל לשירות מילואים, חדור שליחות ומוטיבציה להילחם ולסייע להשיב את הביטחון לתושבי המדינה. גיל היה פטור משירות מילואים אך לפני מספר שנים ביקש לחזור ולשרת. באותו הבוקר ביטל את טיולו הצפוי לסיני עם חברתו קוראל וכבר בשעות הראשונות למלחמה ארז תיק למילואים ונסע דרומה עוד בטרם הוקפץ רשמית. הוא לחם לצד הכוחות הרגליים בתוך הרצועה, מתוך אמונה בצדקת הדרך ובזכות לחיות את החיים בשלווה.

ב"אפטר" השלישי אליו יצא בזמן המלחמה, ביום ה-9 בנובמבר 2023, הציע גיל לקוראל נישואין. טבעת האירוסין הייתה אצלו חודשים קודם לכן, אך למרות כל התכנונים וההתלבטויות כיצד יציע לחברתו נישואין, לא יכול היה לחכות עוד והחליט להציע לה להינשא לו עת טיילו יחד במסלול הטיול הקבוע שלהם בשכונת "משכנות שאננים" בירושלים. מיד אחר כך שב לצבא.

רב-סמל גיל דניאלס נפל בקרב בדרום רצועת עזה ביום כ"ב בכסלו תשפ"ד (4.12.2023) – בהגנה על עמנו ותוך תקיפת אויבנו. בן שלושים וארבע וחצי היה בנופלו. הוא הובא למנוחות עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו הורים, אח, אחות ובת זוג.

משפחתו של גיל, הייתה רוצה שהוא ייזכר לעד כבן, כאח, כבן זוג וכחבר נאמן; כאיש שיח וכאיש צחוק שאהב תמיד - כל חי.

חבריו מספרים:

ערן בן הרוש (חבר של גיל מעבודת האבטחה של הקהילה היהודית בווינה) "זכיתי להכיר את גיל בכמה שלבים התפתחותיים שלו. הוא תמיד חיפש את עצמו ולא היסס לשאול "כיצד יש לחיות? מהי הדרך הראויה בעידן המודרני הזה?". פילוסוף הוא תמיד היה בנשמה אבל גם איש של מעשים. הוא היה מאמין גדול בכוחה של השגרה ובנה לעצמו כזאת שהוא ראה לנכון ושאב ממנה הרבה כוחות. בזמן שרוב האנשים מנסים להגדיל את חשבון הבנק שלהם ולחזק את מעמדם החברתי, הוא בעיקר ניסה להגדיל את הספרייה שלו ולחזק את סט הערכים שהוא ראה לנכון". "הוא היה הטיפוס הרגוע והמגניב שרק נכנס לחדר וכבר כל האווירה נרגעת, יכול לזרוק לאוויר איזה הגיג אינטלקטואלי או סתם להיכנס עם חיוך ולהגיד "מה קורה גיסנו"?, מין מכונת צ'יל מהלכת, סקובי-דו פוגש את ישעיהו לייבוביץ".

בן ארז ופיליפ והחברים מגדס"ר 261 כתבו על גיל ב"ספר גדוד" של גדוד המילואים: "זכינו לפגוש אותך לראשונה בנובמבר 2007 ותוך זמן די קצר קיבלנו "תמונת מצב" מי זה גיל דניאלס: אדם דעתן, חכם, נחוש ועם זאת גם שקול, יסודי, עניו ומופנם. תכונות אלה ורבות נוספות (שחלקן אף מנוגדות)- אפיינו את אישיותך המיוחדת שהשאירה חותם על כולנו".

"ב7.10 באת למילואים ללא היסוס במטרה להגן על עמך שכה אהבת, מהרגע הראשון היית "אול אין". בשיחות בינינו שיתפת בדאגה שלך לקוראל שנמצאת בירושלים. התנחמת כי כל עוד ניקי לידה- היא בטוחה. כשעברנו בין יישובי העוטף וראינו את כל הרוע שבני העוולה גרמו לעם שלנו, נמלאת כאב עמוק, שוחחנו על כך רבות והיה לך ברור כי אנו חייבים לעשות כל שנדרש על מנת שטרגדיה כזו לא תקרה שוב".

דוד סולומון וחבורת חברי הילדות של גיל מאשדוד: "גיל היה אחד האנשים שיודעים להקשיב לך הכי טוב, תמיד היה כיף ללמוד ממנו ולשמוע אותו. לראות את הדרך הצנועה והענווה שלו בשילוב עם הצחוק המידבק שלו. זה היה השילוב המנצח של גיל- הרצינות אל מול הקלילות. גיל אף פעם לא היה שופט אותך, תמיד עונה תשובות מלאות ידע ועמוקות. אפילו הבדיחות שלו היו עם כמה משמעויות- תמיד אופטימי ומלא אהבה לעולם. היה מעמיק, חוקר את הדברים שאהב בחיים וכל כולו עטוף בגלימת צניעות שאי אפשר לקנות בשום חנות, בשקט שלו הוא היה מלך העולם".

גיל היה מהאנשים הנדירים שלהיות אתו לבד שקט זה לא מוזר ודווקא נותן ביטחון להיות בדיוק מי שאתה מולו. קבלה מוחלטת.

גיל הוא מהחברים שמתאהבים בהם, אלה שעושים לך פרפרים בבטן עם מחמאות ומילים בדיוק בנקודות הנכונות. הוא ראה את כל מה שרצית שבאמת יראו בך".

קישור לעמוד יזכור

שירים שגיל אהב

היה לי חבר היה לי אח/ דודו טסה 

כולם יודעים/ אהוד בנאי 

דויד ברוזה ומאיר אריאל/ בצהרי היום 

הפלייליסט של גיל באפליקציית ספוטיפיי