מהלך חייה:

סרן אור נולדה ביום ג' כ"ד בניסן תשס"א, 17 באפריל 2001 באשדוד. בת בכורה להוריה, יוכי וישראל, אחות לסתיו והראל. אור גדלה והתחנכה באשדוד. בכל תקופת לימודיה התיכוניים אור בלטה בהישגיה המרשימים וסיימה בהצטיינות יתרה את לימודיה בתיכון מקיף ג', תוך שסייעה לתלמידים אחרים להגיע להישגים.

בגיל הנעורים, אור לקחה חלק פעיל בתנועת הנוער 'מש"צים'. תחילה כחניכה ובהמשך כמדריכה לבני נוער, להם הנחילה את ערכיה והיוותה כדוגמה למופת לכל הסובבים אותה. עוד מילדות, אור הדגישה לסובביה כי את שירותה הצבאי תעשה בתפקיד המשמעותי ביותר – לוחמה. משכך, ב-27 בנובמבר 2019, התגייסה אור לצה"ל כלוחמת חילוץ והצלה תחת חיל פיקוד העורף - תפקיד שרצתה עוד מימי התיכון - תפקיד בו תוכל להשפיע ולזכות בתחושת סיפוק.

אור הצטיינה בשלב הטירונית ולאחר מכן, יצאה לקורס מפקדי כיתות ובו פיקדה על מחזור הטירונים בנובמבר 2020 במשך שבעה חודשים. לאור היה ברור שאת המשך שירותה המשמעותי תעשה כקצינה בחיל ולכן היא יצאה לקורס קצינים בבה"ד 1 אותו סיימה בהצלחה בשנת 2022. משם המשיכה לתפקיד מפקדת מחלקה במשך שנה וארבעה חודשים, בפלוגת 'תבל' כשמפקדים וחיילים רבים תחת אחריותה. כשתפקידה הסתיים, אור החליטה להמשיך בשירותה הצבאי וקודמה לסגנית מפקד פלוגת טירונים בבסיס האימונים החטיבתי בזיקים. כמפקדת, אור לא התפשרה לעולם על מקצועיות, חתרה למצוינות והצלחה בכל עיסוקיה. מתוך החדרת מוטיבציה לפקודיה, תמיד נלחמה לטובתם וראתה בהם כילדיה. לאורך כל חייה דאגה אור להטמיע את ערכיה ועקרונותיה בסובביה - אהבת המולדת, הדדיות ועזרה לזולת תוך הסתכלות על האחר.

אור, כשמה כן היא, הפיצה אור ואהבה לכל סובביה, חיוכה הופץ למרחקים, שמחת החיים שלה נראתה לכל עבר והשפיעה על רבים. היא אהבה לשיר בקולי קולות ובכל מקום. המקום האהוב על אור היה הים, בו נהגה לבלות זמן לא מבוטל, לחוד או עם חבריה. אור תמיד דבקה בערכיה, אהבת הארץ והמולדת הם אלו שהניעו אותה לאורך כל חייה, הרצון לקדם נשים ללוחמה ולשירות צבאי משמעותי היוו נר לרגליה.

משפחתה הייתה רוצה שאור תיזכר כילדה חכמה ואכפתית. כזו שתמיד שמה את צרכי האחר לפני צרכיה שלה.מנהיגה, מפקדת שדאגה לחיילים שלה ונהרגה בהגנה עליהם. כזו שאהבה את החיים, את הים,לאכול, לבלות וניצלה כל דקה בחיים.ילדה יפה, בעלת יופי פנימי ומיוחד מאוד.

נסיבות מותה:

ביום שבת ה-7 באוקטובר 2023 - בשעה 06:30 בבוקר, החלו אזעקות והתרעות על חדירת מחבלים לבסיס האימון החטיבתי בזיקים. לידי אור ואנשי הסגל התקבלו ידיעות על חדירת מחבלים למרחב. מתוך ההבנה על הטבח העלול להתחולל, החלו לפעול מיד. זה היה קרב הרואי שנמשך כ-50 דקות. עקוב מדם. תחת אש כבדה ותוך שהם מחלצים את חבריהם שנפלו ותופסים את מקומם, הדפו המפקדים שלוש חוליות מחבלים שצבאו על שלוש עמדות של הבסיס. בקור רוח בל יתואר, אור ושאר המפקדים קיבלו החלטה לכנס את כלל הטירונים אשר התגייסו רק לפני חודשיים למרחבים המוגנים והורו להם שלא לצאת עד יחלוף האיום. בזכות ההוראה ההיא, אור ושאר המפקדים הצילו את חייהם של 120 טירונים, אזרחים וחיילי מפקדה ששהו בבסיס ללא נשק.

במהלך חילופי האש, אור הבחינה כי רב הסמל הפלוגתי נורה בגבו ונותר על הקרקע. בעוד המחבלים ממשיכים ביריות, ללא היסוס, אור הורתה ללוחמים לחפות בירי בלתי פוסק, ויחד עם מפקד מחלקה שנלחם לצידה יצאו השניים לפעולת חילוץ הרואית. השניים אכן הצליחו להציל את חיי רב הסמל הפלוגתי בעוד שבפעולה זו, אור נורתה ונפלה בקרב. היא פעלה בקור רוח בל יתואר ובמקצועיות מפליאה שלא משתמעת לשתי פנים. אור נלחמה ונפלה בקרב יחד עם מפקדים, תוך לחימה כתף אל כתף שהצליחה לבלום את מתקפת הפתע ובכך הצילו חיי רבים.

חבריה מספרים:

רז גמליאל, בן הזוג לשעבר של אור: אור, מעטות השורות לתאר את אהבתי וגעגועיי אלייך. הערצתי אותך כבר בחייך גם כשהיינו בני זוג וגם אחרי שנפרדנו. אם יש אדם המתקרב לשלמות זאת את- יפת תואר, אישיות כובשת, אצילית, לקחת על כתפייך לטפל בבעיות של אחרים. תודה על מה שהיית בשבילי. החברה הכי טובה, אהבת נעורים, משענת בתקופות סוערות, לא אשכח אותך כל חיי. היינו מדברים הרבה אם לאדם יש גורל או בחירה – האמנת בגורל, אני האמנתי בבחירה, אני חושב ששנינו צדקנו. את בחרת לרוץ מול אש לחלץ חייל פצוע, זאת הייתה החלטה מודעת של מלאך. ורצה הגורל ונהרגת בזמן שהצלת חיילים רבים. עם ישראל לא יודע איזה מלאך הוא איבד.

אדיר אליאסי, חבר: אי אפשר לתאר מי זאת אור בכמה משפטים. אור היא החברה שכולם ירצו שתהיה לידם, החברה שכולם ירצו להתייעץ איתה, לדבר איתה, לצחוק איתה ולשמוע את הדעה הכנה והאמיתית שלה, תמיד הייתה הדבק ועמוד התווך של החבורה, זו שדואגת ליזום יציאות, זו שדואגת לכולם זו שתמיד תראו אותה עם חיוך ענק על הפנים, תמיד דיברה על הצבא בעיניים בורקות והייתה גאה בתפקיד שלה והמליצה עליו גם לאחרות, הייתה הדמות הפיקודית שכולם יכלו לחלום עליו.

אריאל רבינוביץ', חבר: אור את האור שלי ושל כולם, בחורה עם שמחת חיים ודאגה לחלש ממך ,היית עמוד התווך של החבורה שלנו. תמיד היית אהובה שכזאת וידעתי שתהיי דרגה בכירה בצבא. לא קל לי לדבר עלייך בלשון עבר אבל חד משמעית הכי גאה בך בעולם על הפעולה האמיצה שעשית ובעצם הצלת כל כך הרבה אנשים. אזכור ואנציח אותך לעד.

ירון בן שימול, חבר: אור בשבילי הייתה הבן אדם הזה שכל אחד היה רוצה לידו, בין אם ברגעים שמחים ובין אם בקשים. היא ידעה לצאת ולבלות ולהנות איתי עד השמיים, אבל גם להיות שם בשבילי ברגעים אחרים בשביל עצה טובה ומדויקת. היא הייתה חברה אמיתית, שתמיד היה אכפת וחשוב לה לדעת איך אתה ולשמור על קשר גם כשקשה. היה קל להיפתח אליה, ותמיד הייתה אווירה טובה יותר כשהיא הייתה. נזכור אותה לעד.

ערכים אישיים:

מהי ציונות בשבילי?

ציונות בעבר הייתה זיקה לארץ ישראל והתמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי. היום הציונות מסמלת קצת יותר מזה מאחר וכבר קיימת מדינה כזו, שהיא הבית של היהודים ונותנת להם הרגשת ביטחון.

לפי דעתי ציונות היום היא לשמר את המדינה הזאת, לעשות הכל בשבילה למען העובדה שהיא תישאר ותמשיך להתקיים גם אחרינו. כאן נכנס הפן הנוסף שהוא לגרום לדורות הבאים להעריך את המדינה ולא לקחת אותה כמובן מאליו. לגרום להם את התחושה הזאת של שייכות ושל לעשות כל מה שאני יכול למדינה.

דברים שאנחנו יכולים לעשות שמצטיירים אצלי כציוניים זה לדוגמה לטייל בארץ להכיר אותה ללמוד על סיפורים של אנשים שלחמו במקומות שהיום אנחנו מטיילים בהם. דברים כאלו גורמים לנו להכיר את הארץ להבין כמה היא חשובה לא מובנת מאליה. אפילו להרים זבל מהרצפה, הדבר הכי קטן מסמל את האהבה ואכפתיות למדינה.

הדבר הכי חשוב שאני עשיתי לפי דעתי זה להתגייס ללוחמה ולתרום שנים, השנים הכי טובות שלי בשביל המדינה. וגם לא ללכת בדרך הקלה אף פעם בין אם זה לצאת לקורס מכים ואז גם לקצונה. לדעת שאם אתה לא תעשה את מה שאתה עושה אף אחד לא יעשה את זה, ואם אנחנו לא נהיה פה כדי להגן עליה, לא תהיה מדינה.

ועכשיו כשיש לי חיילים מחובתי ללמד אותם ולעורר בהם את התחושה של השייכות והערכים.

הדבר האחרון שחשוב לפי דעתי זה תמיד לנסות לשפר את החברה להשריש בה את הערכים ולהפוך אותה לטובה יותר כדי שאנחנו כמדינה נהיה טובים יותר. נעשה דברים גדולים ונמשיך להתקדם כמדינה קדימה.

אור מוזס

(Blessed Memory) Or Moses

Or Moses was an officer in the search and rescue 

combat unit. She was ranked as First Lieutenant in her Battalion that serves under the Home Front command. Or trained in search and rescuing survivors from disaster areas. As a combat soldier, on daily basis, she was stationed in Judea and Samaria keeping the security routine there. Or, at 22 years old, was mature and courageous beyond her years. From a young age she wanted to serve as a combat soldier, she wanted a meaningful service and served with the upmost dedication to her soldiers and to her country. Once she was asked what was the most meaningful part as a platoon leader, her answer was "watching my soldiers during missions implementing everything we trained for in the most professional way". Or loved her soldiers and cared for them in every aspect, she was their mother, sister, psychiatrist and a friend, she believed they needed to be happy in order to focus and execute their missions properly because their lives are always at risk.  Or trained them in the most professional way, they were her responsibility and she took that very seriously, she made sure they were trained well and ready.

Or was 22 years old when she was killed in action on October 7th during a brutal terrorist attack on Israel. October 7th was on Shabat and a holiday, Or did not want to leave her recruits on a holiday weekend and decided to cancel her plans and returned to Zikim, a basic training base. On the morning of the attack Or and her military personnel made sure that all her recruits, service soldiers and guests were safe. During the battle, the Captain on duty was killed and Or became the highest rank on the base. Or took charge and bravely fought with the rest of the officers and sergeants making sure the terrorists do not infiltrate the base. During the battle one of the sergeants was shot in the back and couldn't get to safety. Or, without hesitation, gave the order to open fire in order to cover her and another officer. While rescuing the sergeant Or was shot and killed, she fought with bravery until the end. Or's heroic actions saved the lives of her 90 recruits, she was a lioness protecting her cubs. Zikim was the only base not to be infiltrated and 120 lives were saved.

Or in Hebrew means light and that is how her family describes her, the light of the family. She brought light every time she came home with her laughter and her loud singing, even though she was terrible at it, no one could stop her from singing. Although she was serious and very responsible she had a very childish side to her.

For Or, family and friends were everything, she loved spending time with them making them laugh. She was very proud of her sister Stav and her brother Harel and at times cared for them so much as if she was their mother. She made sure they never gave up on themselves and was always there when they needed, even when they didn't ask, she just knew.

Or loved soccer and was the biggest fan of Real Madrid, she didn't miss any of the team's games and even went to see them play. She loved to watch the sitcom "Friends" and would watch endlessly the reruns. She was obsessed with the movie "Shrek" and with Shrek himself. She loved the sea and would go to the beach every chance she had with her friends and alone. Birthdays were a big deal for her and she made sure to make it special for any of her loved ones that was celebrating. Or loved food, she was always cooking or baking something, but mostly she loved to eat which you wouldn't guess when you looked at her. She dreamed of travelling around the world and planned to study medicine and become a doctor. Her mother Yochi remembers how proud Or was of her Indian heritage and how they endlessly planned her Hinna with all the Indian traditions before the wedding.

For Stav, her sister, Or was her role model. It was Or who made sure she succeeded in school and it was Or who showed her the love of soccer and they both shared their love for Real Madrid. Since Or's father Israel was also a combat soldier during his army service and fought in Israeli wars, they would often share their army experience and argue about who had it harder during their service, it was a bond they shared.

In all of Or's videos and photos throughout the years she is childish, funny, laughing, having fun and full of life, that is the exact way, her brother Harel feels, she would want to be remembered.

On October 7th 1400 civilians and soldiers were killed and brutally murdered. Or was one of many brave soldiers that with heroism fought and saved many lives and in knowing that, in some way, brings comfort to her family.