מהלך חייה:

שני אמין - שכונתה 'אבו' - נולדה ב- 28/04/2005 בבית החולים קפלן. היא הייתה בת 18 במותה, בסמוך לסיום לימודיה התיכוניים וכוונותיה להתגייס לצה"ל.

כנערה מלאת שמחת חיים היא אהבה לבלות וליהנות לצלילי המוזיקה; עזרה המון בבית ותמיד הסתכלה על חצי הכוס המלאה. שני הייתה מאוד דומיננטית ומקובלת על כולם ותמיד חיבקה והשיגה את מבוקשה. היא גרמה למשפחתה ולחבריה להבין ששום דבר לא יכול להיות נורא, מלבד האופן בו אנו מביטים על העניין. כל חייה היא האמינה בטוב ופעלה נמרצות ותמידית לתת להעניק לאחר – תחת המוטו של שמחה והסתכלות על חצי הכוס המלאה. שני אהבה במיוחד לרקוד, לשיר, לשמוח, ליהנות מהחיים, וככזו נהגה ללכת למסיבות עם חברה ועם חברותיה הרבות.

משפחתה הייתה רוצה שיזכרו אותה כמי שתמיד אהבה לצחוק ולחייך. כאדם האנרגטי שעשתה טוב לכולם וגם ככזו שהייתה הפרח הכי יפה שנקטף.

נסיבות מותה:

שני נרצחה ב-7/10/2024 עם בן זוגה אדם אילייב במסיבת הנובה. כשהתחילו האזעקות, שני - שהייתה מאוד חרדתית - הצליחה לברוח מן המסיבה בין הראשונים יחד עם החבר שלה. הם הצליחו להגיע לבאר-שבע, שם היו אמורים לפגוש חבר משותף. הם התקשרו אליו טלפונית אבל הוא לא זכו למענה ממנו. מסתבר שהוא היה במסיבה וניצל, אך מאחר שהוא לא ענה לשיחת הטלפון, הם פנו לחזור לאשדוד דרך כביש התופת 232. שם שניהם נרצחו בידי מחבלים. השיחה האחרונה של שני עם משפחתה הייתה שיחת וידיאו שבה היא נראתה מפוחדת ומבוהלת מאוד עם דם על הגרון. באותה השיחה היא נשמעה אומרת: "יורים עלינו, יורים עלינו! אדם, תפתח את העיניים". אז, השיחה נותקה וקולה לא נשמע יותר. שלוש עשרה ימים של טלטלה ואי ודאות קשים מנשוא עברו על בני משפחתה, חבריה ומכריה עד קבלת ההודעה הדרמטית על מותה.

חברות מספרות :

ניקול:"החיים חזקים מהאהבה, אבל הרגעים שבהם האהבה זורחת עבורם את חיה.

תודה שלימדת אותי לצחוק, תודה שלימדת אותי ליהנות, תודה שלימדת אותי לחיות.

לנצח תלכי איתי שניקי, כי במקומות שבהם הנחת את האהבה שלך, האור לא יחשיך לעולם".

נועם: "שן שן. כל אחד יכול להעיד על כמה שמחת חיים היה בך , תמיד ידעת להאיר אור לכל מקום שהלכת, לימדת אותי שגם אם קשה תמיד יהיה קצה של אור בסוף של הדרך. אני מודה לך על כל התקופה שלנו ביחד ועל כל הדברים שלימדת אותי, אני מתגעגעת אלייך ותמיד תהיה בלב שלי, אוהבת אותך מלא".

טלי: "שני הייתה נכנסת לכל מקום עם פול ביטחון ואנרגיות אי אפשר היה לזהות אם היא ביום רע היא תמיד הייתה מרימה לכולם ואומרת ״יאללה יפיוף״ .

שני הייתה תמיד עושה את מה שהיא רוצה דורשת ועומדת על שלה פלפלית אבל בפנים הלב שלה כמו חמאה רכה.

שני אהבה לרקוד מגיל קטן מהיסודי ואפילו למסיבת הסיום של כיתה ז הרכבנו לבד אני ושני ריקוד לכל בנות השכבה היא אהבה להופיע וכל מוזיקה שגרמה לה לזוז".

אימרי: "אם הייתי צריכה לחשוב על שלושה דברים שהלכו מהעולם ביחד איתך הייתי אומרת חיוביות, צחוק והקיץ. לעולם לא אשכח אותך שניקי".

נטע: "שניקי שלי, אם ישאלו אחרים הם כנראה יגידו שהמוטו שלך לחיים היה חיים רק פעם אחת.

זה באמת נכון אבל לדעתי בדיוק כמו שהיה רשום עלייך המוטו שלך היה אני צריכה רק את עצמי בדיוק כמו שדאגת ללמד אותי את זה. לנצח תעוררי בי השראה להמון דברים שיש בי בזכותך. אוהבת ומתגעגעת תמיד.

שני צונחת להנאתה (סרטון בפייסבוק)