מהלך חייו:

שלמה יהונתן חזוט שכונה גם 'שלומי', נולד בישראל ב-כ״א באייר תשמ״ח, 08/05/1988 להוריו מרים ואלי - אח בכור לדניאל, אוריאל, נתנאל, ישראל, תאיר וקותי. היה נשוי למלכי ואבא ליהלי.

שלומי גדל באשדוד ולמד בישיבות בני עקיבא, יד בנימין ונווה הרצוג. לפני גיוסו לצה"ל למד בישיבת ההסדר שדרות והתגייס כלוחם קרבי בגדוד 50 של הנח"ל. לאחר שחרורו מן השירות הסדיר למד כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. לאחר מכן למד שמאות מקרקעין והחל לעבוד כשמאי בעיריית תל אביב יפו.

בכל הזדמנות השקיע שלומי זמני איכות משפחתיים עם אשתו ובתו, אותן אהב מכל. הוא אהב גם לטייל בארץ ובחו"ל, ליהנות מהטבע ולהכיר אנשים ותרבויות שונות. הוא היה איש של אנשים, בעל חברים רבים ומשפחה אוהבת.

בשלומי התקיימה ברכת אימו ז"ל מציאות חן בעיני אלוקים ואדם. היה בן יקר להוריו וקיים את מצוות כיבוד ההורים במלואה ובאהבה רבה.

שלומי איש משפחה מסור, בעל ואבא מדהים, בן, אח בכור, גיס ודוד אהוב מאוד. שלמה היה מוכשר וצנוע, בעל חיוך ביישני וקסום, בעל אוזן קשבת ומכילה וראשון לכל בקשת עזרה. חבר של אמת, רודף שלום ואהוב על כל מכריו ואוהב העם והארץ. שיחק כדורסל, אהד את מכבי תל אביב וחלם לטוס לראות את הקבוצה משחקת בפיינל פור היורוליג.

שלומי חזוט חשב תמיד על טובת האחר קודם לטובתו האישית. הוא אהב את המדינה ואת עם ישראל והאמין שעל כולם לתרום לחברה ככל יכולתם וללא תמורה. טרם יציאתו לסבב השלישי במילואים אמר: "אם אני לא אגיע גם אחרים לא יגיעו וכדי לנצח אנחנו צריכים את כולם".

נסיבות מותו:

שלומי שירת כלוחם מילואים בחטיבת ירושלים, גדוד 9207, פלוגה ג'. ביום 25/8/2024 במהלך התקפה חטיבתית במרחב זיתון שברצועת עזה, המחלקה שבה שלומי נלחם הובילה ופרצה את הדרך ליעד במשימה שמטרתה השמדת אויב ותשתיות והגדלת מרחב האבטחה של מסדרון נצרים. בזמן הפעילות התפוצץ מטען בקרבת הכוח וכתוצאה מכך שלומי נפל ולוחמים נוספים נפצעו. הוא נקבר בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו אישה בהיריון ובת בגיל שנתיים.

חברים מספרים:

אלחנן אדרי- חבר ילדות (ישיבה תיכונית נווה הרצוג וישיבת הסדר שדרות)

שלומי שלנו, כשהכרתי אותך הייתה בחור מופנם עם צחוק עצור. לאט לאט עם הזמן התחברנו ונפתחת והתגלה האור שלך. הייתה חבר אמת, חבר שלא ישאיר אותך לבד, רגיש, אכפתי, וצנוע וביישן.

ידעת תמיד מה אתה רוצה מעצמך, אהבת ללמוד להשכיל ולהצליח.

שחית בנבכי החיים , אך האמת פיעמה בך, שנאת צביעות וחוסר צדק. מה שיש לך בלב אמרת ולא שמרת או חששת להוציא.

שלומי איש שיחה היית, חייכן, שטוטניק ואוהב כל אדם.

תמיד חשבת בגדול, תמיד חשבת להתקדם עוד ועוד..

כזה היית איש ערכי שלא מוותר על ערכיו ומידותיו הטובות.

שלומי ידעת על מה להתעקש ואף פעם לא ויתרת בדרך ליעד שהצבת.

ב. כשהגענו לישיבת שדרות שני חבר'ה פעורים, ישבנו בערבים ללמוד גמרא בחברותא, ולא כל כך היינו בקיאים בלימוד כך שכל פעם אני התעקשתי שהבנתי נכון ושלומי טען בדיוק ההפך.

וככה מתווכחים בהבנת הגמרא עד שבסוף שמגיעים לגמרא המבוארת מבינים שאף אחד לא צדק, היינו צוחקים ומתבדרים.

למדנו בחברותא כמות שורות מועטות בלימוד מידי ערב ולא התייאשנו.

בסוף לימים שדיברנו הבנו שזאת הייתה חוויה מיוחדת שלנו יחד. חוויה נצחית ולא חוויה גופנית וחוויה שלא נשכחת והולכת איתך.

קשה הפרידה, תמיד יש לך מקום אהוב בליבי. נתגעגע.

יהיה זכרו ברוך.

רועי רוזנבלום ושי רחמני- חברים

התכנסנו כאן היום לגמר ליגת קהילות.

אירוע שהוא חברתי, תחרותי, ספורטיבי ובעיקר מאחד.

בשנה שעברה היית כאן איתנו, עודדת עם התוף ונתת לנו אנרגיות טובות לנצח

היום אנחנו כאן ורוצים לומר לך שלומי שלנו, שאין כוח בעולם שיכול עלינו! אנחנו נמשיך לשחק, נמשיך לחיות ולא נשכח אותך ואת שאר הגיבורים שאיפשרו לנו לחיות בארץ שלנו בבטחה.

שלומי היה בן אדם עם לב זהב, אהוב על הבריות, חבר אמת וחובב כדורסל גדול.

נזכור אותך תמיד.

יהי זיכרו ברוך