מהלך חייה:

סבטלנה ליסובוי נולדה ב-27/5/1962 וגדלה בעיר ליסיצ'נסק, במזרח אוקראינה. סבטלנה ובעלה לעתיד, יורי, למדו יחד בבית הספר התיכון, שם הכירו. הזוגיות של סבטלנה ויורי הייתה נפלאה ואיתנה כבר מהימים הראשונים. לאחר סיום לימודיו התיכוניים יורי התגייס לצבא, באזור המרוחק מאוד מעיר הולדתו. סבטלנה חיכתה ליורי לאורך כל שירותו הצבאי ולאחר שיורי סיים את השירות, הם התחתנו והביאו לעולם שני בנים – את  רומן ואת אנדריי. סבטלנה עבדה שנים רבות כמורה למוזיקה בגן ילדים. מקצוע זה שילב את שתי האהבות הגדולות שלה - ילדים ומוזיקה.

בשנת 1997 סבטלנה וכל משפחתה עלו לישראל והתמקמה באשדוד. כך הם ביקשו להבטיח עתיד טוב יותר לילדיהם. ההתחלה לא הייתה פשוטה ואילצה את סבטלנה לעשות הסבת מקצוע. זאת, לאחר שהיא השקיעה המון בלמידת השפה העברית. ערכי המשפחה היו מהחשובים ביותר עבור סבטלנה ובעלה יורי. סבטלנה ויורי מאוד אהבו לבלות יחד - בפיקניקים ספונטניים, בטיולים לאורך חוף הים, בצפייה בתוכניות בידור אהובות, ברכיבה על אופניים, בבישול, בהופעות מוזיקה חיות ועוד. בנוסף לכל סבטלנה מאוד אהבה לארח ולעזור לאנשים. לסבטלנה ויורי היה מעגל חברים רחב ומגוון. הם היו מאוד אהובים על ידי רבים - קרובי משפחה, חברים, שכנים ואנשים איתם הם עבדו. בשנים האחרונות הם הקדישו זמן רב לחינוך ובילוי עם הנכדים. האחרון שבהם נולד חודשיים לפני ה-7 באוקטובר. בשנים האחרונות סבטלנה התעניינה בריקודים, הלכה בקביעות לשיעורים ואף הופיעה עם הקבוצה בערים שונות.

נסיבות מותה:

ב-7 באוקטובר של שנת 2023, יורי החליט לנסוע בשעות הבוקר המוקדמות לדוג בחוף זיקים. הצטרפו אליו עוד שני חברים, ג'ון ורוברט. סבטלנה, שכמעט אף פעם לא הצטרפה, החליטה לנסוע גם היא. דקות אחדות לאחר הגעתם לחוף החלה מתקפת הטילים, ולאחר מכן החלו להגיע לחוף סירות עם מחבלים של חמאס.

סבטלנה ויורי נרצחו באחד המבנים על החוף, כשהם מחובקים חזק. רק לאחר שבעה ימים של חוסר ודאות, קיבלה המשפחה את הבשורה הנוראה. סבטלנה ויורי נקברו יחד בבית העלמין ״מנוחת עולם״ בנתניה. הם השאירו אחריהם שני בנים, ארבעה נכדים ואח של סבטלנה – ארקדי - שהיה אחד האנשים הקרובים ביותר בחייה. סבטלנה נרצחה כשהיא רק בת 61. בשנת 2024 סבטלנה ויורי היו אמורים לחגוג 40 שנות נישואין.

משפחתה וחברים מספרים:

משפחת פינגרוט: חמניות בתוך הבית שלכם. זו את. מיהרת תמיד הביתה, כי יורה חיכה לך שם. הפצת אור ואהבה, תמיד עם המילה הנכונה. חיבוק מהלב המעורר זיכרון מפעם, מחיים אחרים, פשוטים ושמחים.

משפחת פרוטסוב: סבטה היקרה, גם אם לא נפגש עוד בחיינו, בכל שעה, בכל מקום, את ויורה תמיד אתנו ובתוכנו. השארתם חלל שאף אחד לא ימלא, נזכור אתכם לנצח כזוג אוהב מסור ומלא נתינה. הייתם לנו עולם ומלואו, תישארו בליבנו לעד.

משפחת רוזנמן: רעיה, סבתא ואימא אהובה של רומן ואנדריי. חרוצה, כשרונית, מוזיקאית מחוננת שבארץ הסבה מקצועה לסייעת דנטלית. התה מלאת שמחת חיים, רקדנית ובשלנית נהדרת. אהובה על חבריה, הצוות והפציינטים במרפאה. תמיד עזרה לכולם והסבה הרבה אושר לסובבים אותה. היא תחסר מאוד לכולנו.

משפחת פלוחוטניק: סבטה, זכינו להכיר אותך ואת בעלך, יורי, בזכות ילדינו, ומהרגע הראשון ידענו שאתם זוג נפלא שגידל את ילדיהם למופת. הזיכרונות שלנו אתכם הם הדברים היקרים ביותר שיש לנו – חתונות ילדינו, הולדת הנכדים, ימי ההולדת והמפגשים המשפחתיים... אתם תמיד הפצתם אור ואהבה וכך תישארו בזיכרוננו לעד – תמיד מוארים ואהובים בליבנו.

משפחת דרפקין: סבטצ׳קה האהובה, מיד עם עלייתי לארץ התמזל מזלי וזכיתי להכיר אותך ואת בעלך, יורצ׳קה. הפכתם לי למשפחה והייתם כמו אור שמאיר בחיי, תמיד מלאי שמחה וחיוניות. כשבני יקירי נולד, אתם הייתם הראשונים להחזיק אותו בידיים. תמיד הייתם קרובים, אנשים מיוחדים ויוצאי דופן באכפתיות כלפי הסובבים אתכם. הייתם יוצאי דופן בטוב לבכם, ביושרה ובנאמנות שלכם. אהבתם כל כך את החיים, השארתם חלל גדול בליבי

קטיה: סבטה יקרה, היית ותישארי בליבנו כמו מוזיקה... נעימה, מלאת השראה, אחת שמצליחה לרגש אותנו בשמחה ובעצב, לחוות ולאהוב בכל הלב, בכל נבכי הנפש. תישארי בליבי לעד.