ישראל צ'אנה ז"ל
מהלך חייו:
ישראל צ'אנה, בנם של אישיטו וניגוסה, נולד באופקים ביום כ"ב בתשרי תשנ"ד (07.10.1993). ילד שני במשפחה - אח לאברהם, אביבה, יונתן, תומר, ליאור ונדב.
ישראל גדל והתחנך באופקים. לאחר שסיים את לימודיו התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "צבר" שבחטיבת "גבעתי".
עם סיום שירותו הצבאי החל לעבוד בתחום האבטחה.
בתפקידו האחרון עבד כמאבטח ביחידת הסיור הביטחוני של חברת האבטחה "אלקטרה סקיוריטי" שמאבטחת מוסדות פיננסיים. מעסיקיו ועמיתיו העריכו את חריצותו הרבה ואת נאמנותו לעבודה.
כשהיה בן 28 ישראל הכיר את שחף, והשניים קיימו זוגיות אוהבת ויציבה. בסוף קיץ 2023, לכבוד יום הולדתו ה-30 רכש לעצמו אופנוע חדש, עליו נהנה לרכב ברחבי הארץ.
נסיבות מותו:
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בבוקר ההוא החלה מלחמת 'חרבות ברזל'.
בערב שלפני כן יצא ישראל עם בת זוגו שחף ועם אחותו אביבה לחגוג את יום הולדתו ה-30.
החגיגה נמשכה עד לשעות הבוקר המוקדמות, בסיומה חזרו השלושה לבית אמו שבאופקים. בטרם הלכו לישון, יצא הזוג לטיול עם הכלב מארלי. בהישמע ירי הטילים והאזעקות, נסו השניים למקלט השכונתי אך הוא היה נעול.
ישראל שבר את המנעול ונכנס פנימה יחד עם שכנים נוספים.
לאחר דקות ארוכות, החלו להישמע ברחבי השכונה קולות ירי וישראל שהבין שמדובר באירוע חמור, יצא מהמקלט, רץ לביתו והוציא מהכספת את אקדחו הפרטי ואת כובע הזיהוי שאותו נהג לחבוש במסגרת עבודתו כמאבטח.
אימו וחברתו הבינו שהוא מתכונן לצאת לרחוב וניסו לעצור אותו, אולם ללא הצלחה. בדרכו למקורות הירי חלף על פני שני בתי כנסת מלאים באנשים, וכשנתקל בחוליית המחבלים החמושה ששהתה בקרבת מקום, ירה לעברה, ובפעולות תמרון משולבות בירי מנע את חדירתה לתוך השכונה ואת הסתערותה על בתי הכנסת ובתי המגורים.
ישראל הצליח להרוג מחבל אחד ופצע אחר בטרם נורה בעצמו.
במשך כמה ימים נחשב נעדר, עד שמשפחתו קיבלה את הבשורה המרה שגופתו נמצאה. המחבלים רצחו באותו יום למעלה מעשרים תושבי העיר.
ישראל צ'אנה נרצח באופקים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), ביום הולדתו ה-30, בשעה שנלחם במחבלים שחדרו לעירו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבאופקים. הותיר הורים, אחות וחמישה אחים.
על מצבתו נכתב על פי אותיות שמו (אקרוסטיכון): "ידיד נפש נאמן אתה בדרכך, שבורים מלכתך מתגעגעים לאהבתך, רב פעלים חבר נאמן ואוהב שלום, את החיוך הגדול נזכור ולא נשכח, לנצח תחיי בתוכנו ואנחנו בתוכך.
זיכרונך לא ימוש מליבנו, לעד ננצור אותך בקרבנו".
הספדים:
בת זוגו שחף:
"ישראל היה הקרן אור שלי, התקווה שלי, השקט שלי, העוגן והסלע שלי. ישראל אהוב ליבי שלי, כמה שמחת חיים הייתה לך. כמה אור הכנסת לכל מקום אליו נכנסת.
תמיד היית למען האחר, תמיד ידעתי שאתה מיוחד, שאתה אחר, שאתה לא רגיל, ואת זה היה אפשר לראות ב- 7.10, ביום ההולדת העברי והלועזי שלך יחד. לא חשבת על עצמך אפילו לא לרגע. יצאת עם הנשק האישי שלך, חתרת למגע כמו הלוחם שהיית, הצלת אזרחים תמימים ובסוף נפלת. כשאתה נפלת האור שלי כבה, אבל אני גאה בך. גאה בך כל כך.
תודה על שנתיים בלתי נשכחות איתך, תודה על החוויות, תודה שלימדת אותי כל כך הרבה, תודה שלימדת אותי להיות אני. תודה על הזכות שניתנה לי להיות לצידך. יש לך פינה בלב שלי בצורה שלך. אני אוהבת אותך אהבת נצח". שחף גם הקריאה על קברו את
הברכה שכתבה ליום הולדתו: "מלאך שלי, כל יום אני מתאהבת בך יותר ויותר.
כל יום אני מאחלת שאלוהים ישמור לי עליך בריא ושלם, וכל יום מתרגשת לראות אותך מחדש. אני סומכת עליך שתבחר בדרכים הנכונות. אני סומכת ויודעת שאין גבר יותר חזק ואיתן ממך.
אני אוהבת אותך אהבה שאין לתאר במילים. אהבה ששורפת בעצמות. מזל טוב עולם שלי".
אימו אישיטו:"עד גיל 30 אלוהים נתן לו להיות איתי, ובגיל 30 הוא לקח לי אותו. מאוד קשה לי".
על אחד מקירותיו החיצוניים של המקלט השכונתי באופקים ציירו אוהביו של ישראל את תמונתו ולידה נכתב: "הרוגי מלכות, אין אדם יכול לעמוד במחיצתם בגן עדן.
נזכור אותך לעד. אוהבים ומתגעגעים. המשפחה והחברים". על קיר אחר של המקלט נתלתה כרזה נוספת ובסמוך לה הוצבה עמדה להדלקת נרות לזכרו.
תמונות / סרטונים
קבצי שמע
מסמכים
Doc Name 5
Doc Name 4
Doc Name 3
Doc Name 2
Doc Name 1