מהלך חייו:

ויטלי קרסיק נולד ב-4.9.1985 (י"ח אלול התשמ"ה ) בבלארוס בעיר מוגילוב להוריו זינה ובוריס. לויטלי אחות הקטנה ממנו ב-4 שנים, אורה. הוא למד בבלארוס עד כיתה ד' ועלה ארצה עם משפחתו בגיל אחת עשרה. המשפחה התגוררה באשדוד וויטלי למד והתחנך בעיר. בשנת 2004 סיים את לימודיו בית הספר אנקורי והתגייס לצה"ל. ויטלי שירת בחיל השריון, חטיבה 401, גדוד 52. במהלך השירות הצבאי הוא יצא לקורס חובשים קרביים ושירת ביחידה כחובש קרבי.

בקיץ 2006 עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, צוות להיות חלק מצוות הטנקבולנס ופעל בכל הגזרות שבהן נלחם הגדוד. ויטלי נטל חלק בחילוץ וטיפול בעשרות פצועים. במהלך שלושים ושלושה ימי לחימה, יחד עם צוותו, העניק סיוע רפואי תחת אש, חילץ וטיפל בפצועים ונחשף למראות קשים ביותר מהם לא הורתע.

בתום השירות הצבאי ויטלי השתחרר והחל לעבוד כמאבטח וחובש טיולים ב"ארץ דרך". לאורך כל חייו הוא אהב לטייל ולכבוש את הארץ ברגל. במהלך עבודתו ליווה קבוצה של תגלית, צעירים יהודים מרוסיה, שבאו להכיר את הארץ ובמהלך המסע הכיר את אהובת ליבו – יוליה - שבזכות ההכרות עמו עלתה ארצה יחד עם משפחתה ולימים הפכה לאשתו ולאם ילדיו.

במהלך עבודתו כמאבטח וחובש טיולים, חיפש ויטלי את הדרך הנכונה עבורו לתרום למדינה והחליט להתגייס למשטרת ישראל. הייתה ההיא אחת ההחלטות החשובות ביותר שביטאו אותו לאורך חייו - תרומתו למדינה. ויטלי התגייס למשטרה ונתן מעצמו 13 שנים של שירות. תמיד טען שהוא לא עובד במשטרה אלא משרת את המדינה. זה מה שאפיין אותו לאורך חייו. האמונה בצדקת הדרך, אומץ הלב, חדירות מטרה ודבקות במשימה. אלו היו התכונות שאפיינו אותו מרגע השירות הצבאי ועד הדקה אחרונה של חייו.

ויטלי התחיל את דרכו כשוטר בסיור ביח"ס 2 לב ת"א. הוא שירת שם במהלך שבע שנים ואופיין כאדם ואישיות נהדרת, ראוי לכבוד ולתפארת. היה דמות למופת לכל חבריו ליחידה. צבר חברים, חוויות, אירועים וזיכרונות. ויטלי ויוליה התחתנו וחבריו ליחידה השתתפו בשמחתם הגדולה. ויטלי הפך לאבא לשני ילדים: פולינה ודניאל שהיו הלב והגאווה שלו. המשפחה היקרה עברה לגור באשקלון והמשיכה לטפח את התא המשפחתי שלה. על אף המרחק מהבית, מעולם לא חשב לנסות להתקרב לעיר מגוריו. מחוז ת"א היה בשבילו האדרנלין שהחיה אותו מידי יום במשמרות המאתגרות. ויטלי אהב את תפקידו, תרומתו וחבריו ליחידה.

לאחר מכן ויטלי החליט שהגיע הזמן הנכון בשבילו ללמוד, להתקדם ולצבור חוויות חדשות. הוא השלים תואר ראשון בקרימינולוגיה והחליט להתחיל את דרכו במז"פ. ויטלי סיים בהצלחה את הקורס לזיהוי פלילי והמשיך את דרכו במשטרת זיהוי פלילי במרחב הירקון בת"א. ויטלי הכיר חברים חדשים, תפקיד חדש מאתגר וקשה, היחשפות למראות שלא הרתיעו אותו אף לא לרגע קט עוד משירותו הצבאי. במהלך השירות במשטרה בסיור ובמז"פ ויטלי המשיך לעשות עבודות נוספות "עבודה בשכר", על מנת להגדיל מעט את פרנסתו וגם להכיר חברים נוספים.

אחרי שש שנים נוספות במרחב הירקון ת"א, ויטלי קיבל הזדמנות להתקדם וכל כך חשש מהתפקיד החדש שהוצע לו - להיות הסגן של קצין זיהוי פלילי בת"א יפו. המון חששות ודאגות ליוו אותו טרם החליט לקבל על עצמו את התפקיד החדש. אחרי המון התלבטויות והתייעצויות עם חבריו ליחידה החליט לקבל על עצמו ולתת את כל כולו למען ביצוע התפקיד בצד הטוב ביותר, שבעצם היה התפקיד האחרון שלו במשטרה.

ויטלי היה אדם שמח, תמיד עם חיוך על הפנים, טוב לב, תמיד נרתם ראשון לעזרה. היה איש משפחה, אבא גאה בילדיו, הגון ואוהב אדם. ויטלי אהב לחיות את החיים כל יום כאילו זה היום האחרון שלו, אהב מוזיקת רוק, בירה ואוכל טוב. ויטלי אהב את ארץ ישראל, לחם בשבילה ותמיד בין שיחות החולין שהיו במשפחתו, זרק אמירות שהוא מוכן לשים את הראש שלו לטובת המדינה הזו, שבדיעבד התברר כנכון והמציאות אכן התממשה בכאב לב עצום.

ויטלי היה כולו אור שתמיד האיר על כולם שמחת חיים וימשיך לחיות ולהיות מואר בתוכנו לעד. הוא האמין בחיים כשמו (ויטלי בשפה הרוסית פירושה חיים). אהב לחיות ולשמוח, לטייל בארץ, אהב מוסיקת רוק וניגן בגיטרה. אהב לאכול ולשתות בירה, אהב אנשים והיה אדם אופטימי שחי תמיד את היום ולא דחה דבר למחר. המשפט השגור בפיו היה: "אני הבן אדם הכי מאושר בחיים". נהג לומר למשפחתו: "אני מוכן לתת את הראש שלי בשביל המדינה" וכך היה.

נסיבות מותו:

בתאריך 7/10/23 (כ"ב תשרי תשפ"ד) היה ויטלי במשמרת לילה במסיבת הנובה ברעים. המשמרת אמורה הייתה להסתיים בשעה 7:00 בבוקר. כשהתחילו האזעקות בשעה 6:30, אמא שלו התקשרה אליו לראות איפה הוא. הוא ענה שהם מפנים אזרחים והוא חוזר הביתה. ב 7:15 הקליט הודעה לגיסו שיש בלגן וחדירת מחבלים ואינו יכול לדבר. הקשר עמו אבד. מפקדו האישי ניסה לחפש אותו, ללא הצלחה. משפחתו חיפשה אותו בבתי חולים, היא פרסמה את תמונתו בוואטסאפ, אך ללא הועיל.

בשבת בערב הגיע מפקדו האישי וקצינת מבצעים עם הבשורה המרה. הם סיפרו שויטלי היה בין ששת השוטרים הראשונים שיצאו לכביש 232 להדוף ולבלום את המחבלים עם אקדחים בלבד. הם לא העריכו את כמות המחבלים שהיו שם. ויטלי חתר למגע, וחצץ בגופו באקדחו ובכדוריו הספורים בין המחבלים לאלפי המבלים. בדקות היקרות הללו, הספיקו המבלים להימלט אל השטחים הפתוחים ולהינצל.

במהלך הקרב נפגע ויטלי מירי המחבלים עליו ונהרג כשהוא בן 38 בלבד. חבריו זיהו את גופתו. הוא נקבר כבר למחרת ביום ראשון, לפני השקיעה, בהר הרצל בירושלים. באותו היום נהרגו 15 שוטרים נוספים מתוך 28 שהיו בשטח להגנת המבלים במסיבה. ויטלי נפל בשבת שמחת תורה 07.10.2023 בעת מילוי תפקידו כאשר אבטח את מסיבת "נובה" ברעים.

חברים מספרים:

אורן טליאס - מפקדו: ויטלי קרסיק גיבור! סגן שלי-פקוד שלי. חבר יקר. אדם מיוחד במינו. איש משפחה. שוטר למופת. חסרונך מורגש בכל רגע. ת.נ.צ.ב.ה

גאי פלדמן – חבר יקר השם יקום דמך. שנים שרתנו יחד בלב ת"א. לאחרונה עברת לאיילון למז"פ, ונהרגת במסיבת טבע שם עבדת בשכר. אני ממש בוכה. אהבתי אותך מאוד. היית אדם מיוחד. איש של אנשים.

לאחר מותו החל להיכתב לזכרו ספר תורה שייתרם לבית הכנסת של המשטרה במחוז תל אביב, שם שירת עד יום מותו.