מהלך חייו:

סמל יאיר אליהו נולד ב־כ"א בתמוז תשס"ה, 27/07/2005 בבי"ח וולפסון בחולון כבנם הבכור להוריו חווה ויניב. היה אחיהם של עידו ושל מיכל. בילדותו התגורר יאיר באשדוד ובגיל 4 עבר לישוב עזר שבמועצה האזורית באר טוביה. לאורך כל חייו היה יאיר קשור מאוד להוריו ולאחיו.

את לימודיו היסודיים עשה יאיר בביה"ס היסודי "רגבים" שבמושב אמונים ואת העל-יסודיים בחטיבה ובתיכון האזורי באר־טוביה. הוא היה אדם שמח וחייכן המוקף תמיד בחברים - מנהיג מלידה. כילד היה משחק שעות על גבי שעות בשדות, במגרשי הכדורגל והכדורסל ובפארק. הייתה לו ילדות מאושרת. יאיר היה ילד ונער נדיב מאוד ועל כן אימו כינתה אותו "יאיר לב־רחב". הוא חלק עם חבריו את כל מה שהיה לו והירבה לארח אותם בביתו. להוריו זכור מקרה בו הוא זכה בכמות גדולה של קלפי 'סופרגול'. מיד עם הגיעו הביתה קרא יאיר לחבריו וחילק להם את הקלפים.

יאיר היה ילד שובב שכיבד את הסובבים אותו ותמיד נהג בדרך ארץ. הוא לא השקיע המון בלימודים, כי העדיף לבלות את שעות אחה"צ עם חברים. אבל הישגיו הלימודיים היו טובים ומעולם לא היו לו בעיות משמעת. הוא היה אהוב מאוד גם על צוות המורים.

הוא אהב מאוד בעלי חיים ואהב לרכב על סוסים; גידל חתולים וכלבים וטיפל בהם בחמלה. בהיותו פעלתן מאוד, לא אהב לשבת בחוסר מעש. תמיד יזם מפגשים עם חברים, אהב מאוד את חוף הים, אהב לשיר בחפלות עם חברים ולרקוד במסיבות. הוא ניצל כל רגע עד תום. בחופשים, תמיד עבד לפרנסתו. עם קבלתו את משכורתו הראשונה הוא מיהר למכולת וקנה סוכריות וחטיפים כדי לפנק את חבריו.

בגיל שלוש־עשרה הצטרף יאיר לחוג כדורגל בשיתוף הפועל תל־אביב והפך לאוהד שרוף של הקבוצה. מאז היה נוסע לכל משחק. אפילו כשכבר היה לוחם, בכל הזדמנות היה יוצא למשחקים. הוא הכיר בעל פה את כל שירי הקבוצה ועודד אותה בלי הפסקה. שער 5 בבלומפילד הפך להיות הבית השני שלו. הארון שלו היה מלא חולצות של הפועל והקירות בחדרו היו מלאים במדבקות ודגלים של הקבוצה.

לקראת גיוסו היה להוט על שירות קרבי כלוחם ושאף להתגייס לחיל ההנדסה הקרבית. כשנשאל על הסיבה לכך, השיב: "כי הם נכנסים ראשונים". הוא אכן גויס לחיל ההנדסה הקרבית ושירת בתפקיד לוחם צמ"ה – ציוד מכני הנדסי. הוא היה מפעיל של דחפורי D9, באגרים ושופלים. יאיר שובץ באוגדת עזה, בפלוגת צמ"ה עזה הצפונית שנקראת 'חתולי הפלדה'. תפקידו היה לפתוח צירים, להרוס מבנים, לנטרל מטענים, לחשוף שטחים, לחלץ טנקים תקועים ותקולים, לבנות מגננים ומוצבים ואפילו מנחתים למסוקים.

יאיר היה מאוהב בכלים הכבדים שהפעיל ובעיקר ב-D9. זה לא מפתיע, כי בדיוק כמו אותו הכלי - גם יאיר היה עוצמתי, התגבר בקלילות על כל מכשול והיה בלתי ניתן לעצירה. הוא נכנס לעזה עשרות פעמים וביצע את כל המשימות שהוטלו עליו, באהבה ובמסירות. יאיר נחשב לאחד המפעילים המקצועיים ביותר בפלוגה. במסגרת עבודתו הרס עשרות מבנים בבית חאנון, בג'באליה ובבית לאהיה. הוא פתח ציר בראש הכוח שהוביל לפריצה לביה"ח 'שיח' רדואן' שבג'באליה. הוא חילץ טנקים שהתהפכו. הוא בנה את המוצב שאפשר את הפעלתה מחדש של רכבת שדרות ועוד. יאיר התנדב ראשון לכל משימה וביצע אותה באהבה.

יאיר היה ידוע כמי שעשה שמח בכל מקום בו נמצא ודאג שלכולם יהיה תמיד שמח. הוא היה שר וקופץ בלי הרף, מתופף על שולחנות ועל כיסאות. הסגנונות המוזיקליים שאהב התחלפו במהלך השנים – מראפ למוזיקה מזרחית לטראנס ומוזיקת חפלות.

סימן ההיכר שלו היה חיוכו הרחב. כשסיים את ההכשרה בשירותו הצבאי, המפקדת העניקה לו כובע שעליו נכתב 'חיוך מנצח לא מחליפים' - כי החיוך של יאיר תמיד ניצח בשבילו הכל. יאיר היה משיג בנעימות ובחביבות כל מה שרצה. כיוון שאהב לתת, היקום העניק לו אהבה בחזרה. היו מכנים אותו 'ילד שפע', כי הוא השיג דברים בקלות, כמו במטה קסם.

יאיר תמיד היה שם לב לצרכים ולרגשות של מי שהיה בקרבתו. הייתה לו חמלה ולב טוב ורגיש. כשעבד בצרכנייה כנער, שמע על אישה מבוגרת שחיה לבדה בישוב. מאז הוא הרבה לבקר אותה, כמעט כל ערב. הוא היה מביא לה פירות וירקות מהצרכנייה והיא הייתה מכינה לו ארוחת ערב. הם נהנו לשבת יחד ולפטפט. חיילת סיפרה שהגיעה יום אחד לפלוגה שלו ולא היו לה כלי רחצה ומקום לישון. היא חשבה לתפוס פינה 'להתכלב' בה, אבל כשיאיר שמע על כך הוא לא הסכים בשום אופן. הוא מייד דאג לה לשמפו, לסבון ולמגבת וגם למיטה, לכרית ולשמיכה.  יאיר קיבל כל אדם כפי שהוא. הוא לא ביקש לשנות אנשים ונמנע לחלוטין ממריבות וויכוחים. אדרבא - לא פעם כשהתגלעה מחלוקת במקום בו נכח - יאיר דאג לגשר ולהשכין שלום.

נסיבות מותו:

ב-ח' בתמוז תשפ"ה, 04/07/25 פעלה בשעת לילה הפלוגה של יאיר בבית חאנון שבצפון רצועת עזה. יאיר ומפעיל נוסף עבדו עם באגרים והתבקשו להרוס מבנה בשכונה. למרות שהשטח נסרק לפני כן, הכוח לא ידע על בור עמוק שהיה חפור מתחת למבנה. הבאגר הראשון קרס אל תוך הבור, מה שגרם גם לבאגר של יאיר לקרוס. יאיר קיבל מכה בראשו מהמנוף של הבאגר השני ונהרג במקום.

בן תשע־עשרה היה בנופלו. יאיר נקבר בבית העלמין הצבאי שבאשדוד.

משפחתו רוצה שיזכרו את יאיר כאדם שהפיץ רק טוב - שמחה ואהבה בעולם. כזה שתמיד הסתכל על החיים ועל האנשים בעין טובה; שאמר מילים טובות ושחשב מחשבות חיוביות; שהיה חבר מסור ונאמן, ילד שהסב נחת אינסופי וגאווה להוריו; שהיה אח דואג ואוהב לאחיו. שייזכר כמי שהיה נחוש להגן על עמו ועל מדינתו אך גם הפעיל שיקול דעת לצד הגבורה שלו. כבעל לב רחב ונתינה אינסופית שידע לתת מעצמו, בשקט ובצנעה. כמי שדיבר מעט אך עשה הרבה.

חברים מספרים:

איילון, חבר ילדות של יאיר: "יאיר אחי היה הרבה יותר מחבר. הוא היה אח. לב פועם של כל חבורה. החיוך שלו היה מדבק, הנוכחות שלו מילאה כל רגע באור ואהבה. הוא לימד אותי מה זו נתינה ומה זה אומץ אמיתי. הזיכרון שלו הולך איתי בכל יום, בכל צחוק ובכל מחשבה. הוא יחיה בחיי לתמיד".

מתן, חברו הקרוב של יאיר, שהיה אתו בביה"ס ובצבא: "יאיר היה חבר אמת שלי – אמין, נאמן ומלא לב. תמיד היה לצידי ברגעים קשים, משענת כשמעדתי וכתף כשנשברתי. מסוג האנשים שהייתי סומך עליהם בעיניים עצומות גם אם זה תלוי בכל עולמי. אהבתי אליו לעולם לא תתפוגג, החבר הכי יקר שהיה לי. אמנם הוא נפל, אבל לעולם לא יישכח או ייצא מליבי".

ירין, בן דודו של יאיר: "יאירי שלי, ילד עם כוחות אינסופיים – כאלה שלא נגמרים לעולם. עם החיוך הממכר שלך, שמספיק לראות אותו פעם אחת ואתה כבר מתמכר אליו. פצצת אנרגיה מהלכת. כל מקום שהיית מגיע אליו היה מתמלא באור המיוחד שלך, בקסם שלך, בצחוק ובשמחה שלך. כל זיכרון מתוק שלי, כל הרגעים הכי מצחיקים בחיים שלי קרו איתך. הלואי שהייתי יכול לחוות את כל זה שוב איתך. אני אוהב אותך יאירי שלי, אתה המלאך שלי".

נהוראי, ששירת עם יאיר בטירונות ובבסיס ההדרכה: יאיר היה בשבילי החבר שבחיים לא היה לי. הכרתי בן אדם לכל החיים. בזכותו הייתי קם כל בוקר בפלוגה עם חיוך. לא משנה באיזו סיטואציה היינו, לא משנה מה קרה, הוא תמיד היה עם חיוך על הפנים, צוחק ומשדר את האנרגיה הזאת לכל מי שמסביבו. הוא היה ילד מאוד אמיץ וקרבי ואני מתגעגע לכל רגע שלנו ביחד".

חברים ששירתו עם יאיר בפלוגת צמ"ה עזה צפונית: יאיר, הבן אדם הכי מצחיק בפלוגה, עם הלב הכי גדול שתמיד אהב את כולם ודאג לכולם ורצה שכולם יהיו תמיד יחד. אדם עם תשוקה לחיים ושמחת חיים. בין החברים הכי טובים שהיו בפלוגה. ידענו שכשאנחנו ביחד, אף אחד לא יכול עלינו. הוא חסר לנו כל כך".

לעמוד האינסטגרם לזכרו:

https://www.instagram.com/p/DMHrs_MNQHf/