1949-1956

1949

האדריכל היינץ ראו, האחראי לתכנון הארצי באגף התכנון הממשלתי, מציע לבחור את האזור השומם בשפך נחל סוכריר (לכיש) כאתר שיענה על הצורך להקים נמל חדש, עמוק-מים.

1953

הרעיון מאומץ חרף התנגדותה של עיריית תל אביב. בסימפוזיון בנושא פיתוח הנגב נקבע: ״יסוד נמל דרומי בחולות מגדל-סוכריר ייתן דחיפה להתיישבות עירונית צפופה בחולות אלה ויהווה הקלה ופתח לעודפי האוכלוסיה וההגירה״.

1954

ראש הממשלה דוד בן-גוריון כותב לעובד בן-עמי, ראש עיריית נתניה: "עשה בשביל הדרום כפי שעשית בשביל הצפון". תשובתו של בן-עמי: "אם ממשלת ישראל תקים פה נמל, אני אקים את העיר".

1955

מתחילה בניית תחנת הכוח "אשכול" – לימים, "אשכול א'".

1956

'חברת בוני אשדוד' (לימים 'קבוצת בוני ערים' ולאחר מכן "חברת אשדוד") – חברה פרטית בשליטת עובד בן-עמי ופיליפ קלוצניק – מגישה לממשלה את הצעתה להקמתה של "אשדוד ים". ההצעה אושרה. בחוזה שנחתם ביום 4/8/56 נקבע שהמדינה תעביר לחברה 24,000 דונם לתכנון העיר ולעבודות פיתוח.